סידור ברדיטשוב נחשב לאחד מהסידורים המדויקים והנחשבים בעולם החסידות, הסידור מופיע היום במתכונת של סידור תפלה ישרה וכתר נהורא השלם, למעשה מדובר בסידורים שנדפסו בזמנים שונים. סדר תפלת נהורא - סידור שנדפס לראשונה בברדיטשוב ע"י רבי יחיאל מיכל אב"ד מיכיילישאק או בנו רבי אהרן. תפלה ישרה - סידור בנוסח האריז"ל שסידרו רבי מרדכי מקרעמניץ ונדפס לראשונה בראדוויל. כתר נהורא - פירוש על סדר התפילה מרבי אהרן הכהן רבה של זעליחוב, שנדפס לראשונה בז'יטומיר.

סדר תפלת נהורא

בשנת תקע"א הובא לבית הדפוס של ר' שמואל מדפיס בברדיטשוב סדר תפילת נהורא. וכך נכתב בשער הספר:

סדר תפלת נהורא כמנהג אשכנז פולין מסודר מפי ספרים קדושים יפה וברה, בכוונות פשטיות על כל ענין וענין מסודרה, בכדי שתהא תפלתינו זכה וטהורה, שתהא ראויה להיות עטרה, על ראש יוצרינו ובואינו מלך גדול ונורא, ובזכות זה נצא מאפילה לאורה, ויבנה בית המקדש בימינו במהרה, ויהיה השכינה על כל אחד ואחד מישראל שורה, ויתגלה לנו סודות התורה, שטוב סחרה מכל סחורה, מפז ומפנינים יקרה, אמן ואמן.

החוקרים דנים רבות אודות מחברו של הסידור הזה, האם היה זה רבי יחיאל מיכל אב"ד מיכיילישאק, או שמא בנו רבי אהרן, ר' חיים ליברמן בספרו אהל רח"ל, התייחס לעניין וכך כתב:

בהנוגע להשאלה מי הוא המחבר או המאסף אם האב ר׳ יחיאל מיכל או הבן ר׳ אהרן? אף כי לכאורה צדקו דברי מר ריבקינד שר׳ אהרן הוא המחבר (גם בההקדמה לסדור זה לחלק ראשון ולחלק שני הוא מזכיר איזה פעמים את שמו בר״ת, וכן השם ״תפלת נהורא״ מורה שר׳ אהרן הוא המחבר - נהורא אותיות אהרון) אבל מה נעשה ובהסכמתו של ר׳ ישראל בן הר״ר לוי יצחק אבד״ק בארדיטשוב על הדפסה ראשונה נאמר מפורש שר׳ יחיאל מיכל הוא המחבר, וז״ל: בהסכמתו ״היות שבא לפני הח״מ הרב המאור הגדול הישיש הוותיק מוה״ר יחיאל מיכל כמוהר״ר אכתריאל מק״ק מיכיילישאק ובידו הסכמות מגדולי הזמן על הדפסת ספר תפלת נהורא עם פי׳ מלוקט מספרי יראים ומקובלים. והנה הגדולים הנ״ל ממדינות ליטא נתנו הסכמתם ותוקף גזירתם שלא להדפיס הסידור הנ״ל עם פי׳ הנ״ל עד משך ששה שנים מיום כלות הדפסת סידור הנ״ל בלתי הסכמת המאסף הר״ר יחיאל מיכל...״ הרי מפורש שר׳ יחיאל מיכל הוא המאסף.

וכן בהסכמות רבני ווילנא על הדפסה שני׳ כותבים ״...שבתוך הזמן אשר גבלו הראשונים מחכמי הדור הנ״ל. חזרו וקבעוהו בדפוס בק״ק ברדיטשוב ע״י המדפיס הנגיד מוה״ר שמואל סג״ל בהסכמת חכם אחד מחכמי ק״ק הנ״ל. והוא נשען על תוקף הגב״ע הנדפס מעבר לשער סדר התפלה הנ״ל ושם מבואר שנתרצה הרב המופלג מוהר״ר יחיאל מיכל אבד״ק מיכיילישאק בק״ס שאם לא יבא אחר כלות משך שנה מזמן נסיעתו הרשות נתונה למוהר״ש הנ״ל להדפיס הסדורים הנ״ל לעצמו באין מוחה... וביותר תגדל התמיהה אשר ר׳ ישראל סומך עצמו על הסכמות רבני ליטא (שבלי ספק כוונתו על הסכמת הר״ר ישראל אבד״ק מינסק משנת תקס״ט) ובהסכמה זו מדבר ע״ד ר׳ אהרן בר׳ יחיאל מיכל שהוא המאסף, ולכן הדבר עדיין צריך בירור.

למהדורא הזו שהיא הראשונה לסידור זה צורפו הסכמותיהם של רבי ישראל מפיקוב בנו של רבי לוי יצחק, שכיהן באותה עת כאב"ד ברדיטשוב. רבי ישראל במהרי"ל אב"ד מינסק והסכמת דייני העיר ברדיטשוב.

תפלה ישרה

תפלה ישרה הנקרא בשם סדר ספרד עפ"י נוסח האר״י ז"ל עם תוספות דינים ומנהגים מפוסקים אחרונים ונופת צוף דבש מגוית האר״י ז״ל הכל מנופה ומלובן צרוף ומזוקק מלוקט מכל חלקת מחוקק.

שער הסידור

סידור תפילה ישרה נדפס לראשונה בראדוויל בשנת תק"פ. הסידור הובא לבית הדפוס ע"י רבי מרדכי מקרעמניץ זצ"ל בנו של רבי יחיאל מיכל זצ"ל המגיד מזלאטשוב. סידור זה נחשב לסידור מדויק ומן הראוי להפנות לדברי הפתיחה להדפסת עותק הספר ע"י ר' יצחק בראך בשנת תשנ"ה: 

ברם כאן מתעוררת השאלה מאי החשיבות של הסידור הלז, אמנם פשר הדברים הוא כך, ידוע כי רבינו הקדוש מוה״ר אברהם יהושע העשיל מאפטא זצוק״ל השתדל מאוד אודות אמירת המעמדות בכל יום, ואיזן וחיקר את נסוחו, וצוה להרבני הנגיד מו״ה צבי זאב ראבינשטיין־ ממאהלוב להעלותו על מכבש הדפוס, והנ׳׳ל הדפיסו בשנת תקע״ו עם הסכמתו הנלהבת של הגה״ק מאפטא, עיין באיגרות בעל אוהב ישראל אגרת י״ט, ושוב נדפס במהדורות רבות, וגם עם הסכמת בנו הגה״ק מזינקוב ז״ל ע״ש בספר הנ״ל אגרת ל״ט, וכנראה לא הסתפק בזה ולא נחה דעתו של רבינו מאפטא ז״ל עד שראה לזה שיצא ג״כ הסידור מזוקק ומנוקה במהדורא מדוייקת ונוסח

מתוקן על פי האר״י ז״ל, והגה״ק מוה״ר מרדכי מקרעמניץ זצוק״ל הגיה את כל הסידור תחת השגחתו של הגה״ק מאפטא זצ״ל, ויצא לאור בראדוויל שנת תק״פ.

 

כתר נהורא

כתר נהורא הוא פירוש על סדר התפילה "על דרך שיויתי ה' לנגדי תמיד", אותו כתב הרב החסיד המקובל רבי אהרן הכהן זצ"ל, מגיד מישרים ואב"ד זעליחוב ובילגוריא, בעל מחבר הספר אור הגנוז על התורה וספרים נוספים. את הפירוש כתב רבי אהרן הכהן בחיי חיותו של רבי לוי יצחק מברדיטשוב, שאף כתב הסכמת נלהבת על פירוש זה, מלבד הסכמת רבי לוי יצחק הפירוש מתהדר בהסכמותיהם של רבי ישראל המגיד מקוז'ניץ זצ"ל, רבי יעקב יצחק - החוזה מלובלין זצ"ל ורבי עזריאל הלוי איש הורוויץ "ראש הברזל" מלובלין.

אולם למרות שנכתב כשבעים שנים קודם לכן, הפירוש ראה אור לראשונה בסידור אור לישרים, שנדפס בזיטאמיר בשנת תרכ"ה בדפוס של נכדי הרב מסלאוויטא, רבי חנינא ליפא ורבי יהושע העשיל שפירא זצ"ל. נוסח הסידור הזה היה סידור רגיל ולא הנוסח שהופיע בסידור שנדפס בראדוויל.

תפלה ישרה וכתר נהורא השלם

הסידור במתכונתו הנוכחית הודפס בבאראדיטשוב בדפוס של רבי יעקב חיים שעפטיל זצ"ל בשנת תרנ״א. רבי יעקב שעפטיל לקח את הסידור של הנוסח תפלה ישרה הנדפס בראדוויל והרכיב לזה גם כן פירוש של כתר נהורא מהסידור שנדפס בזיטאמיר, זאת אומרת נוסח המתוקן של חד מגדולי תלמידי הבעש״ט זצ״ל עם פירוש של חד מגדולי תלמידי הבעש״ט זצ״ל. הסידור התקבל בהתלהבות גדולה אצל שוחרי החסידות והפך עד מהרה לנכס צאן ברזל בארון הספרים החסידי.

לרוב חשיבותו של סידור זה, הוא הופיע שוב בפרמישלא (פשעמישל) במהדורה חדשה עם הוספות רבות על ידי הרב מאיר דוד הערצבערג זצ״ל בשנת תרפ״ט, ובשנת תש״ב, וזכה להסכמתם של האדמורי״ם, רבי יואל מסאטמאר זצ״ל, רבי אהרן מבעלזא זצ״ל וגיסו רבי פנחס טווערסקי מאוסטילא זצ"ל.

בשנים האחרונות הדפיס האדמו"ר רבי לוי יצחק הלוי הורוויץ מבוסטון זצ"ל את הסידור הזה בפאר והדר.