רבני העיר לדורותיה

ברדיצ'וב הייתה עיר מושבם של רבנים מובהקים, גדולי תורה ופוסקי הלכה. עדות נאמנה לכך היו המצבות שבבית העלמין הישן. שנים מחשובי הרבנים בברדיצ'וב, שכל אחד מהם דאג להרים את מצב העדה היהודית במובן הרוחני והמוסרי, נודעו בשם וזכרם נחרת בקורות הקהילה: הגאון רבי יוסף הלפרין, ו"המגיד" רבי ליבר הגדול.

רבי ליבר הגדול

המגיד רבי ליבר, היה מכונה בפי כל: "רבי ליבר הגדול" והוא היה בעל השפעה רוחנית גדולה, ושמו היה נערץ בפי כל. מקראקא בא רבי ליבר לגור בברדיצ'וב. היה חי בדד ונבדל מיתר אנשי העיר, שקוע תמיד בלימוד הקבלה. את הנטיה לקבלה ירש מאבותיו, כי דור רביעי היה למקובלים המפורסמים שנהרגו על קידוש השם בשנת ת"ח: הרה"ק רבי שמשון מאוסטרופולי הי"ד והרה"ק רבי יחיאל מיכל מנמירוב הי"ד. וכן היה מנכדיו של המקובל הרה"ק רבי נתן שפירא, בעל "מגלה עמוקות" זצ"ל.

יהודי העיר התייחסו אליו כאל קדוש, שבא בסוד אלוקים ויודע דעת עליון. דברים נפלאים סיפרו על אורח חייו. אחרי הפצרות מרובות נאות רבי ליבר להיות "מגיד" בעיר. רבי ליבר הגדול נפטר במגפה ביום כ"ח במר-חשוון תקל"א. אודותיו ראו בהרחבה כאן: רבי ליבר הגדול.

על מצבתו נכתב:

בשנת תקל"א
ציון קבר המת בדֶבֶר
מגיד מישרים מדבר
גמר וסבר
חריף ובקי
חסיד ועניו
ה"ה המפורסים
מ"ו אליעזר ליבר
ב"מ אברהם ז"ל

בזמן המלחמה נהרסה מצבתו של רבי ליבר הגדול, כיום נמצא הציון בתוך פארק בעיר ברדיצ'וב, הוקמה עליו מצבה חדשה והמקום גודר, ראה בהרחבה כאן: ציון רבי ליבר הגדול.

רבי יוסלי חריף

רבות סופר על הגאון רבי יוסף הלפרין זצ"ל רבה של העיר ברדיצ'וב, שהיה מפורסם בין גדולי הדור ונקרא "ר' יוסילי חריף". היה גדול בתורה ובמידות חביב על כל עדתו ועל מצבתו בבית הקברות הישן רשום:

ארז הלבנון אדיר התורה
הרב הגאון הגדול הישיש
המפורסם חסיד ועניו
מו"ה יוסף אב"ד ומ"צ דפה
בה"ר הגאון החסיד
מו"ה משה זצ"ל
נפטר כ"ג חשון

בשורה התחתונה של המצבה נמחקו האותיות, אבל ידוע ששנת פטירתו של ר' יוסילי חריף הייתה תקמ"ד.

רבי לוי יצחק מברדיצ'ב

הרה"ק רבי לוי יצחק מברדיצ'ב היה רבה של העיר בהיותו כבן מ"ה שנים, ביום מ"ה לעומר, בשנת תקמ"ה, עת דרכו רגליו בשערי העיר ברדיצ'ב אותה איווה למושב לו, והיא זו שהעניקה לו והוא זה שהעניק לה מקום של כבוד לדורות. ואמר אז שהגיע לכאן בג' פעמים מ"ה, בן מ"ה שנים, ביום מ"ה לספירת העומר ונחנו מ"ה. אודותיו ראו בהרחבה כאן: רבי לוי יצחק מברדיטשוב.

שמו של הצדיק רבי לוי יצחק מברדיצ'ב קשור לנצח עם קהילת קודש זו. עובדה היא, שלא רק התושבים היהודים של ברדיצ'ב התרשמו והתבשמו מהשפעתו הרוחנית של אחד מגדולי החסידות, ואגדות נפלאות לאין ספור נפוצות בין כל חוגי העם על אודות דרך חייו ועל מידת אהבת ישראל שבו שמוצגת לאות ולמופת, אלא שאף בתוך האוכלוסיה הלא יהודית שהיתה נגועה בצורה די ניכרת בשנאת ישראל השתרש יחס עמוק של הערצה כלפי הצדיק מברדיצ'ב.

מקובל כי לאחר פטירת רבי לוי יצחק מבארדיטשוב לא קיבלו על עצמם תושבי העיר רב אחר לקהילתם, כל גדולי התורה שהיו מאז בעיר כונו מו"צ, דיין, מורה הוראה וכדו', בשל הערצתם הגדולה לרבם.

רבי נפתלי הירש הכהן

הגאון רבי נפתלי הירש ב"ר ישראל הכהן מסטאנוב, מחשובי תלמידיו של רבי דב בער "המגיד ממעזריטש", כיהן כמו"ץ של קהילת ברדיטשוב בתקופת רבנותו של רבינו רבי לוי יצחק מברדיטשוב, נודע בעיקר בשל משאו ומתנו בהלכה עם רבי שניאור זלמן מלאדי "בעל התניא", מחותנו של רבי לוי יצחק.

מן הענינים המפורסמים שבתשובות בעל התניא, הן התשובות בענין סירכות הריאה (סי' יב יד) בשו"ת הנדפסות בסוף השו"ע, שתחילתן בתשובה שהשיב לשואליו בשעת היותו בברדיטשוב בשנת תק"ע "להסכים ולבא אחר הרב אשר כבר עשהו הלא הוא מחותני, הגאון החסיד המנוח מוהר"ר לוי יצחק זצ"ל, אב"ד דק"ק ברדיטשוב בהוראה להיתר בסרכא שעברה וניתקה מהריאה ע"י מיעוך ומשמוש וגלגול באצבעות וכו', ועוד בהיותו שם התקבלה אליו שאלה טענה מאת הרב דק"ק בריסק, הוא הרה"ג רבי אריה ליב קצנלבויגן אודות אותו פסק.
תשובת בעל התניא הגיע כנראה בדרכה לבריסק לברדיטשוב, והמ"ץ דשם ר' נפתלי הירש הכהן כתב תשובה לחלוק על דעתו של בעל התניא, בתוספת שאלה בסוגיא בבא קמא, ובעל התניא משיב לו.
דעתו של רבי נפתלי לא נחה מתשובת בעל התניא, והשיב תשובתו חזרה, אלא שהיא לא נדפסה בתשובות הנ"ל, ונשמרה בספרו של רבי נפתלי "תפארת ישרה" כתב יד, הכולל ביאורים על התורה ושאלות ותשובות, ומשם נדפסה בשני מקומות, החלק בענין סירכות בקובץ אהלי תם (חלק ה'), והחלק בענין הסוגיא בב"ק בקובץ מגדל דוד חלק ה' עמ' 19, משם לקחנו גם את הדברים הנ"ל).

רבי דוד אורטנברג

רבה של העיר בארדיטשוב הגאון רבי דוד אורטנברג זצ"ל, שכונה בשם: ר' דודיע, היה מחשובי חסידיו של רבי ישראל מרוז'ין ובניו עד שתיארוהו כותבי קורות התקופה: "הקאנצלער של חצר הקודש סאדיגורה".

אביו של רבי דוד, רבי ישראל צבי אורטנברג, היה חייט, מנכדיו של בעל ה"אור המאיר" - רבי זאב וואלף מז'יטומיר ומחסידיו של רבי אורי מסטרעליסק.

רבי דוד נודע גם בזכות ספרו תהלה לדוד - ספר הלכתי על שולחן ערוך הרב, שנדפס לראשונה בדפוס ברדיטשוב בשנת תקמ"ח, הספר נזכר רבות בספרי השו"תים והתקבל כמוסמך בעניינים בהם הוא דן. רבי דוד כתב ספר נוסף על הרמב"ם בשם: שוהם וישפה.

רבי דוד נפטר בברדיטשוב ביום ב' כ"ד מנחם אב תר"ע, ונטמן בבית העלמין הישן בעיר.

אודותיו ראו בהרחבה כאן: רבי דוד אורטנברג