סיפר אאמו"ר זצוקללה"ה (כ"ק האדמו"ר משומרי אמונים רבי אברהם חיים ראטה), הרה"ק [רבי לוי יצחק] מבארדיטשוב היה רב בעיר בארדיטשוב שהיתה עיר ואם בישראל, ובכל חורף היה שם שוק השנתי מכל העיירות, ובני העיר היו נוהגים להשכיר דירות לבני השוק שבאו מהעיירות הסמוכות לרגל מסחרם, ופעם אחת בחנוכה הגיע לעיר בארדיטשוב סוחר עשיר גדול, ושכר חדר בביתו של בעל הבית אחד, ובלילה אחר הדלקת נרות חנוכה, שאל הבעה"ב את העשיר אם ירצה להתלוות אליו להדלקת נרות חנוכה של רב העיר שידוע כצדיק גדול ויר"ש.
הלכו יחד אל הרה"ק מבארדיטשוב, והמתינו שם זמן רב, וקרוב לחצות הלילה נכנס הרה"ק מבארדיטשוב להדלקת הנרות מתוך התלהבות גדולה, והמנורה היתה מוכנת ועומדת להדלקה ומחמת גודל התלהבותו התהפכה המנורה על צדה ונשפך כל השמן, והמשמשים כבר הורגלו לכך משנים קדמוניות, ומיד הכינו מנורה אחרת, והרה"ק מבארדיטשוב התיישב על מקומו ואמר: רבונו של עולם לוי יצחק בן שרה סאשה מבקש להדליק לפניך נרות חנוכה, ואינו יודע היאך עושים ברכה לפניך, שלח לי את מלאך מט"ט שילמד אותי היאך לברך, ולאחר כמה רגעים הזדעזע ואמר דער מלאך מט"ט איז שוין דא, דער מלאך מט"ט איז שוין דא [המלאך כבר כאן], ונפל על כל הקהל אימה ופחד, כי ידעו שאינו אומר דבר של שקר, ובאם אמר כן סימן הוא שהמלאך מט"ט נמצא כאן, ולאחר מכן זעק הרה"ק דער מלאך מט"ט זאגט [המלאך אומר] קמץ בית ב, ואחר כך האות רי"ש ואות וא"ו עד שגמר לברך ברכת שעשה ניסים, וכשהדליק את הנר הראשון ממש הפציע השחר. ואותו סוחר הוכרח לצאת למחרת לרגל מסחרו ולא היה לו שהות להמתין עד גמר הדלקת הנרות ומיד לאחר הדלקת הנר הראשון הלך לבית האכסניא, לאחר שנים רבות סיפר הסוחר את הסיפור הזה ואמר שהוא מודה להשי"ת שהיתה לו זכיה להיות בהדלקת הנרות אצל הרה"ק מבארדיטשוב והוא מצטער מאד שלרגל מסחרו הוכרח ללכת באמצע ההדלקה ובאם היה לו יותר דעת ושכל היה נשאר למשך כל הדלקת נרות החנוכה.
רואים דוגמא אחת של קיום מצוה דרבנן של הרה"ק מבארדיטשוב, ומזה אפשר לתאר לעצמינו איך היה הרה"ק מבארדיטשוב אומר בכל יום קריאת שמע של שחרית וקריאת שמע של ערבית ואיך היתה תפילה אצל הרה"ק מבארדיטשוב מי יתן והיינו זוכים פעם אחת מימי חיינו להתפלל תפילת נעילה באחוז אחד מני אלף מתפילת ערבית של חול אצל הרה"ק מבארדיטשוב .
(בטאון 'חצר אמונים' פרשת לך לך תשע"ד)
רבינו פועל ישועות באמצעות מנורת החנוכה
והנה לידת מרן זצ"ל (רבי חיים מאיר יחיאל ממאגלניצא) היה גם כן על ידי התאמצות ותפלות של הצדיקים אשר היו אז, ובפרט על ידי התאמצות הרה"ק מברדיטשוב. ופעם אחת היה הרה"ק הנ"ל בקאזניץ, וזה היה קודם שנולד מרן זצ"ל, והיה מבקש מהרב המגיד הקדוש זצ"ל שיתן לו במתנה את מנורת החנוכה מנורת הכסף, ואמר לו תאמין לי שאיני עובר חס ושלום על לא תחמוד, ומיד נתן לו הרב המגיד זצ"ל את מנורת הכסף, ואז אמר הרה"ק מברדיטשוב זצ"ל כי מנורה זו אני נותן לבן אשר יוולד מבת מעלתו הצדקת, ובעת חתונתו אם ירצה השם בעת הדרשה גישאנק כנהוג, ינתן לו עבורו מנורת חנוכה זו למתנת דרשה גישאנק, ועד יום חתונתו ידליק בו מר במנורה זו, וכן היה ובמנורה זו היה מדליק מרן זצ"ל כל ימי חייו.
(תולדות הנפלאות ג ע"ב אות י"א ג)
התלהבות רבינו בעת הדלקת נרות החנוכה
ואדומו"ר הקדוש מוהר"י (רבי יצחק) זצללה"ה מווארקא פירוש שלא שינה שלא ניכר בו שום שינוי והתפעלות בשעת הדלקת המנורה, לאחר כל היחודים והכוונות הנוראות מענין הדלקת המנורה, ואמר בצחות לשונו הקדוש אילו הי' מצוה הקב"ה מצו' זו להרב הצדיק הקדוש מבערדיטשוב הי' משבר המנורה ושפך השמן זית לגודל התלהבות מהמצו' רבה הלזו, אבל אהרן לא שינה שלא ניכר בו שום שינוי.
(ישמח ישראל – אלכסנדר, בהעלותך)