ימי הזוהר של קהילת ברדיטשוב היו בשיא תוקפתם וגבורתם. אולם מועקה רבצה על לבבות יהודי ברדיטשוב, עומדים הם עתה בתקופת החגים ומצבו של רבם הגדול בכי רע. תפילות נישאו לרפואת רבינו לוי יצחק בן שרה שאשע שהגיע לשערי מוות, עוד לפני חג הסוכות, תיכף אחר יום הכיפורים, נחלש הרב מאד ובא למצב גסיסה ממש. אך מרוב חיבת מצוות חג הסוכות, עליהן המתין כל השנה, התפלל להשי"ת שיוסיף לו כמה ימים על ימיו. ואכן, נתקבלה תפילתו, את חג הסוכות עוד חגגו בני העיר במחיצת הסניגור הגדול.

לא עברו ימים מועטים ומיד אחר אסרו חג, ביום חמישי בשבוע, בכ"ה לחדש תשרי תק"ע, נדם ליבו הרחום של אוהבן של ישראל. רבה של העיר ועמוד התווך שלה הלך לעולמו ונגנז בגנזי מרומים זכותו תגן עלינו ועל כל ישראל אמן.

עוד בחייו של רבי לוי יצחק, נטמן בבית העלמין היהודי בעיר בנו הרה"ק רבי מאיר זצ"ל שנפטר בעודו באיבו. כך, היה זה אך טבעי שיבוא אב אצל בנו וקברו של רבי לוי יצחק נכרה בסמוך למקום קברו של בנו. מאז ועד ימינו אנו עולים המוני יהודים על ציון קברו לשפוך את צקון לחשם אצל אוהבם בחייו וסניגורם גם עתה.

בצמוד לרבנו נטמנו גם בניו הקדושים, בנו וממלא מקומו רבי ישראל מפיקוב זצ"ל ורבי דוב בער זצ"ל (הגולש יעקב ברייאר הביא מקור לדברים מתוך הספר תפארת בית לוי, תר"ע, ע' 30, מהרב מתתיהו יחזקאל גוטמאן: "שלשה בניו הקדושים, נטמנו אצל אביהם הק' {=בעל הקדושת לוי} בשורה אחת והוקם עליהם בית גדול בנוי לתלפיות ואנשי העיר וגם אשאר עיירות יבואו לפעמים תכופות להתפלל על קברם").

האוהל על הציון

בעקבות הרס בית העלמין היהודי בברדיטשוב בזמן מלחמת העולם השניה, נהרס גם האוהל של רבי לוי יצחק וציון קברו היה פתוח עד אשר הוקם עליו אוהל ככל הנראה אחרי נפילת מסך הברזל הקומוניסטי, האוהל שצבעו היה ירוק והיה מזוהה עם ציון קברו של רבינו הלך והתפורר במשך השנים בשל תחזוקה לקויה של בית העלמין בברדיטשוב.

בשנת תשס"ז, ביוזמת הרב שלמה יו"ט ברייער שליט"א, המכהן כרב בברדיטשוב יחד עם איגוד יהודי ז'יטומיר ואגודת אהלי צדיקים, נוקה שטח בית העלמין ונבנה האוהל החדש הבנוי עד היום מעל ציון רבנו. במשך השנים היו התנכלויות אנטישמיות שונות לבית העלמין ולאוהל אולם בשנים האחרונות ירדה האנטישמיות מאד בפרט בעיר ברדיטשוב והמקום מתוחזק כדבעי ושומר עומד שם ואחראי על האוהל הק'.

כלתה נפשי להיות בברדיטשוב

גדולי ישראל הרבו לשבח את הבאים על ציון רבינו בברדיטשוב, ואת סגולת התפילה הנישאת במקום. מעניין לציין את דברי האדמו"ר ה'אמרי חיים' מויז'ניץ זצ"ל שהשתוקק להגיע לציון רבנו ולא הצליח למלא את רצונו, וכך נכתב בספר מאיר החיים:

בגעגועים עזים היה מביע (רבי חיים מאיר מויז'ניץ זצ"ל) השתוקקותו להשתטח על ציון הרה״ק רבי לוי יצחק מברדיטשוב זי׳׳ע ־ סנגורם של ישראל. פעמים אין ספור היה מתבטא: ״איך האב א געפיהל צום הייליגען ברדיטשוב׳ר רב״ (יש לי רגש נפשי אל הרה״ק מברדיטשוב).

בהזדמנות התבטא: ״דאס חיות גייט מיר אויס צו זיין אויף דעם ציון!״ (כלתה נפשי, להיות על ציונו הק׳). בהזדמנות סיפר, כי בעת מלחמת העולם הראשונה נסע דרך העיר ברדיטשוב, ורצה לרדת מהרכבת, כדי להשתטח על ציון הרה״ק, אבל היתה כרוכה בכך סכנת נפשות, ולא הרשו לו לרדת.

לאחר מלחמת העולם השניה, בעת שהתגורר בבוקרסט, תיכנן לנסוע לרוסיה, יחד עם הרה״ק ר׳ יצחק מבוהוש זצ״ל, אך לא איסתייעא מילתא. בהתגוררו בארץ ישראל, מפעם לפעם עשה השתדלויות גדולות, וניסה להשיג ויזה לנסוע לברית המועצות, אבל שוב לא איסתייעא מילתא.