גם אני מבקש מנותן התורה שיאיר עיני במאור תורתו הקדושה. ומה ששגיתי יעמידני על האמת ואזכה לעסוק בה לשמה. וקבלתי כי תורה לשמה בפשטות הוא לשם התורה בעצמה. שלא לילך ח״ו בדרך עקום לחדש דבר שאינו אליבא דאמת. ותורתנו תורת אמת.  ואמת לא עלה בדעתי להוציא איזה חבור לאור, כי לזה צריכין בזמן הזה חריפות וחידוד. ואין שכלי חריף ומחודד כלל. וידעתי ערכי שאין אני ראוי לכך. 

מתוך דבריו בהקדמה לספרו תהלה לדוד

רבי דוד אורטנברג, ראב"ד ברדיטשוב, נולד לאביו רבי ישראל צבי שהיה חייט פשוט מנכדיו של רבי זאב וואלף מז'יטומיר - בעל אור המאיר, ומחסידיו של רבי אורי מסטרליסק. מעט מאד ידוע על תולדות חייו של רבי דוד אורטנברג מברדיטשוב ועוד חזון למועד.

הקאנצלער

עוד בצעירותו של רבי דוד, שכונה בחיבה ר' דודיע, התקרב לצדיק רבי ישראל מרוז'ין, היה זה עוד לפני נישואיו כשהגיע בפעם הראשונה לסדיגורה אל רבי ישראל מרוז׳ין וקיבל ממנו סדר יום שעל פיו התנהג כל ימיו. מאז היה לאחד מגדולי חסידיו ומחסידי בנו רבי אברהם יעקב מסדיגורה, ובנו ממשיך דרכו רבי יצחק - הפחד יצחק מבאיאן. רבי דוד היה מהיושבים ראשונה במלכות בית רוז'ין, ונחשב לפאר החסידים עד שכונה "הקאנצלער של חצר הקודש סאדיגורה". עד היום שחים חסידי רוז'ין, באיאן וסדיגורה בעוצם גדולתו ותוקף תורתו הקדושה של ר' דודיע, אמרו חסידים כי אי אפשר שישבו חסידים וישוחחו על צדיקי בית רוז'ין מבלי שיזכירו לטובה ולברכה את ר' דודיע, עד עצם היום הזה.

וכך כתב עליו האדמו"ר רבי יצחק הפחד יצחק מבאיאן זצ"ל, בהסכמה שנתן לרבי דוד לספרו תהלה לדוד:  כה הראני ידידי היקר הרב המובהק הוותיק וחסיד וכו' מו״ה דוד ארטינבארג נ״י את ספרו אשר החל להעלות במכבש הדפוס ודרש הסכמתי. ולאשר נאמן ביתנו הוא מעודו כאשר ידוע לכל איך היה רצוי ומקובל אצל כ״ק אדמו״ר קדוש יעקב זי״ע עד לאחת ושלא זז מחבבו כל הימים ובדוק לן בגויה אשר לא לעשות קורדם ולא ליטול עטרה ח"ו מגמתו, על כן ידי תכון עמו והנני מסכים על הדפסת ספרו ובעוצם שקידתו ובינתו וביראתו הקודמת לחכמתו אבטח שלא יוציא מכשול מתחת ידו וה' יהיה עמו לכוון ההלכה, אמת לאמתה, וכל מבקשי דבר ה׳ זו הלכה יאותו לאורו.

בנו יחידו

בנו יחידו של רבי דוד היה רבי ישראל אורטנברג זצ"ל. אביו מזכירו בספרו מספר פעמים וכפי שכתב עליו ר' שלמה טלינגטור (שהדפיס את הספר תהלה לדוד מחדש):  כי אהוב ונחמד היה בעיניו ובעיני כל מכיריו. שידעו את צדקו ותמימותו, ולאשר אני הגבר ראיתי בעניי בשנותיו האחרונות שנשאר בדד וגלמוד ולא השאיר אחריו נין ושאר ר״ל, ואני אמרתי בחפצי לעשות ציון לנפש החי' להדפיס מחדש את ספר אביו זצ״ל, שיהיה לזכר עולם לאב ובנו. ומזון לנפשם. רבי ישראל נפטר בברדיטשוב ביום ב' באייר תרצ"ב.

למרבה הצער, עקב כך שרבי ישראל בנו יחידו של רבי דודיע לא השאיר אחריו זרע, לא נותר שם ושארית בארץ מגדול בישראל זה, אולם גדול מרבן שמו ותהלתו מלאה ארץ ושמו עדיין נישא ברטט בפי צדיקים וחסידים עד היום הזה.

תורתו

רבי דוד בהיותו יושב כסא בית הדין כראב"ד ברדיטשוב, כתב תשובות בהלכה רבות, הסכמות רבות לספרים שנדפסו באותה העת נכתבו על ידו, והוא נזכר עד ימינו אנו בספרי שו"תים רבים ובהתכתבויותיו עם גדולי דורו שנותרו בכתובים מפוזרים במקומות שונים.

בעיקר נודע ספרו של רבי דוד תהלה לדוד - ספר חידושים הלכתי על שולחן ערוך, הספר נדפס לראשונה בדפוס ברדיטשוב של רבי יעקב שעפטיל בשנת תקמ"ח, הספר נזכר רבות בספרי השו"תים והתקבל כמוסמך בעניינים בהם הוא דן. ספא נוסף אותו כתב רבי דוד הוא חידושים על הרמב"ם בשם: שוהם וישפה.

רבי דוד נפטר בברדיטשוב ביום ב' כ"ד מנחם אב תר"ע, ונטמן בבית העלמין הישן בעיר. לצערנו עדיין לא נמצא מקום קבורתו וככה"נ הוא נמצא בסמוך למקום מנוחתו של רבי לוי יצחק.