בראש השנה קודם חזרת הש׳׳ץ היה מזמר רבי לוי יצחק מברדיטשוב זי"ע, בקול רם:
'דרי מעלה עם דרי מטה יפחדון וירעדון מאימת שמך, דרי תהום עם דרי שאול ירעשון וירגזון מאימת דיניך, אבל צדיקים בגן העדן ירננו ויזמרו לשמך'. לכן אני, לוי יצחק מברדיטשוב, באתי לפניך בתפילתי: 'מה לך אצל ישראל? דבר - למי אתה מדבר? אל בני ישראל. צו - את מי אתה מצווה? את בני ישראל. כה תברכו - את מי רוצה אתה לברך? את בני ישראל. לכן אני שואל אותך: מה לך אצל ישראל? הלא יש לך אומות רבות, יש לך כשדים, פרסים, ישמעאלים, מדיינים, ומה לך אצל ישראל? אלא שחביבים עליך ישראל, שנקראו בנים למקום. ובכן, ריבונו של עולם, רחם על בני ישראל'.

נוסח אחר לתפילה זו - ר' לוי יצחק פותח ואומר: צפרא טבא לך, ריבונו של עולם. דין ודברים לי עמך, ריבון העולמים. שואל אני אותך מה לך אצל ישראל? למה נטפלת אל עמך ישראל? אין לך שעה שאי אתה עומד ובא בטרוניה עם עמך ישראל. דבר אל בני ישראל, ואמור אל בני ישראל, וצו את בני ישראל.
אומות רבות יש לך בעולם, בבלים, פרסים, אדומים וישמעאלים, וכל אומה אומרת: אלוה שלי הוא אלוהים. הרוסים אומרים: אלוהינו הוא מלך העולם. הגרמנים אומרים: מלכותנו היא מלכות העולם. האנגלים אומרים: מלכנו הוא אדון כל הארץ. ואני, לוי יצחק מברדיטשוב, אומר:יתגדל ויתקדש שמיה רבא!
ואני לא אזוז מכאן וממקומי לא אמוש, עד שיופיע וייראה לעינינו המלך המשיח.

על-פי 'גן החסידות'

מילות השיר:

דרי מעלה עם דרי מטה, כולם ירעדו ויפחדו, מאימת דינך,
וגם אני לוי יצחק בן שרה סאשע עפר רימה ותולעה,
באתי לבקש על עמך ישראל מה לך על עמך ישראל,

וואס האסטו צו דיין פאלק ישראל,
דאכט זיך וואס דארפסט דו איז "דבר אל בני ישראל",
וואס ווילסט-דו איז "אמור אל בני ישראל",
וואס נאר עפעס איז "צו את בני ישראל",

היינט זאל מען זעהן כמה אומות יש בעולם,
ערביים בבליים כשדיים פרסיים,
אלא וואס דען מוז מען זאגען
אז אידען ווערען אנגערופען "בנים למקום"
יתגדל ויתקדש שמיה רבא...!