העיר ברדיטשוב מלבד היותה עיר ואם בישראל, מרכז חסידי תוסס ושם דבר עד עצם היום הזה, הייתה גם עיר שנודעה בזכות בית הדפוס שלה, בה הודפסו ספרים רבים, בהם ספרי יסוד כדוגמת ש"ס ורמב"ם וספרי חסידות רבים.
שלשה מדפיסים עיקריים פעלו בעיר:
תקס"ז - תק"פ | ר' שמואל מדפיס, המדפיס הראשון בברדיטשוב.
תקע"ה - תקפ"א | ר' ישראל ב"ק, שהעתיק מאוחר יותר את דפוסו לארץ ישראל.
תקצ"ד - תקצ"ו | ר' מאיר חיים רוטין בארג.
מאוחר יותר בסוף המאה התשע עשרה פעל בעיר בית הדפוס של של ר' חיים יעקב ב"ר צבי שעפטיל.
ר' שמואל מדפיס
ר' שמואל ב"ר יששכר בער סג"ל, היה חתנו של ר' צבי הירש ב"ר אריה לייב מרגליות, אשר יחדיו הקימו בשנת תקל"ו בית דפוס בעיר קוריץ (קארעץ), בית הדפוס שלהם נדד לאלעקסניץ ולשקלאוו. בשנת תקנ"א חזר ר' שמואל לבדו לקוריץ, שם הדפיס באותה שנה את "תיקוני הזוהר", משם המשיך ויסד באותה שנה את בית הדפוס שלו בפולנאה לשם העביר את כל פעילותו והדפיס במקום ספרים רבים. מאוחר יותר בשנת תקס"א הקים בית דפוס באוסטראה שהיה לבית הדפוס העיקרי שלו.
בשנת תקס"ז הגיע ר' שמואל מדפיס לברדיטשוב ויסד את בית הדפוס הראשון בעיר, בתחילה החשיב ר' שמואל את בית הדפוס בברדיטשוב כסניף לדפוס באוסטראה, אולם ברבות הזמן דפוס ברדיטשוב הפך לעיקר.
בבית הדפוס הועסקו יהודים בלבד, חלקם מברדיטשוב עצמה וחלקם מהערים סביב, בהם עובדים של ר' שמואל מדפיס ממקומות הדפוס הקודמים שלו בפולנאה ואוסטראה, וכן יהודים מערים נוספות.
רבי לוי יצחק מברדיטשוב עמד לימינו של ר' שמואל מדפיס ונתן לו הסכמות על כל הספרים שהודפסו בחייו בעיר. מלבד ר' לוי יצחק זכה ר' שמואל מדפיס להסכמות נלהבות רבות מגדולי ישראל של אותה תקופה על הספרים אותם הדפיס בבית הדפוס שלו שהיה לשם ולתפארת.
אחרי פטירתו של ר' שמואל בשנת תקע"ז, עבר הדפוס לידי בנו ר' יעקב פינקלמאן שעבד יחד עם אביו בבית הדפוס שנים רבות קודם לכן יחד עם גיסו ר' פנחס אליעזר ב"ר מרדכי בוליץ, גיסו זה הקים מאוחר יותר בית דפוס בסאדילקאב.
בבית הדפוס של ר' שמואל מדפיס ויורשיו הודפסו ככל הידוע 28 ספרים, בהם: 4 ספרי הלכה, 5 ספרי תפילה, 2 ספרי קבלה, 9 ספרי חסידות, 3 ספרי עברי-טייטש שתורגמו להמון העם והשאר שונים.
ר' ישראל ב"ק
עוד בזמן פעילות בית הדפוס של ר' שמואל מדפיס בברידטשוב, הוקם בעיר בשנת תקע"ה בית דפוס נוסף על-ידי ר' ישראל ב"ר אברהם ב"ק ושותפו ר' חיים יצחק ב"ר יחזקאל. השנים קנו אותיות משרידי אחד הדפוסים ברוסיה ומאוחר יותר יצק ר' ישראל ב"ק בעצמו אותיות חדשות ופיתוחים וקישוטים שונים שהכניס לספרים שהדפיס.
בשנת תקצ"א עזב ר' ישראל ב"ק את ברדיטשוב ועלה לארץ ישראל, יחד עימו עלה עוזרו בבית הדפוס לייבצי גיסר, שם בעיה"ק צפת הקים מחדש את בית הדפוס שלו עם מכבש דפוס ומערכת יציקה לאותיות וכריכה שהביא עמו מברדיטשוב, בית הדפוס של ב"ק היה הדפוס המסודר הראשון בארץ ישראל.
ברוב הספרים שהדפיס ר' ישראל ב"ק בברדיטשוב לא ציין את שמו ובחלקם אף השמיט את שם העיר, ככל הנראה בשל היעדר אישור צנזורה. ככל הידוע בבית דפוס זה הודפסו 26 ספרים, בהם: 2 ספרי הלכה, 6 ספרי מדרש ואגדה, 4 ספרי קבלה, 5 ספרי חסידות ועוד.
ר' מאיר חיים רוטין בארג
בית דפוס שלישי הוקם בברדיטשוב בשנת תקצ"ד ע"י ר' מאיר חיים רוטין בארג, בית דפוס זה היה קיים שנתיים בלבד, ברשימות ביבליוגרפיות ידועים רק שני ספרים שהודפסו בבית דפוס זה.
קברו של ר' ישראל ב"ק בהר הזיתים
הכיתוב על המצבה: פ"נ הרב הישיש חסיד ועניו מו"ה ישראל ב"ק מדפיס דפעה"ק תובב"א נלב"ע ער"ח כסליו תרל"ה ליצירה תנצב"ה. צילום: מפוכח ויקיפדיה
סמלו של דפוס ברדיטשוב של ישראל ב"ק
בחלק מן הספרים נדפס סמל זה במקום הסמל המופיע למעלה
פעם שאל אותי יובל נאמן שאמר תמיד שהוא נצר למש׳פ ב״ק ״של מי אתה נכד״ של פרדל או של אחותה וכשעניתי מיד של פרדל מיד הבנתי מתגובתו שהייתי נכד של האחות הפושטית ולכן אל לי להתלות לאילנות גבוהים ועם זה אני חי נאבאח
אני צאצאית של חיה דויד שהיתה נשואה למרדכי ויסמן מהו הקשר לישראל בק?